אותה חוויה שצילקה אותנו היא סימון ביתו של השד במפת החיים
הוא חוזר בכל פעם שנטייל באותו מחוז יבקש לרקוד איתנו את הריקוד
במפת החיים שבילים רבים, התחושות והרגשות שבנו מסמנים
איפה היה זה בור כמו קבר מזמין
ואיפה הר, זה שממנו השמיים כל כך קרובים
והשדים רוקדים
ששד בא ומבקש לרקוד אנחנו קופאים
אולי זהו השד, מלאך מחופש
מבקש להשתחרר מאותו בית שסימנו עבורו
אולי הוא כמונו מבקש לפרוס כנפים ולעוף
גבוהה מעל מפת החיים..להשתחרר ולהיות
פתאום נפתח לו סיפור ישן, החיים מזמינים להיות שוב שם… עם שינויים מסוימים בתפאורה ובדמויות
משהו קורה עכשיו, מעורר את שהיה. שד שישן שנים או פחות מתעורר ובא לרקוד איתנו ריקוד אחר…
התודעה מתנגדת, הגוף מתקשה, הלב מקפץ והנשימה מתקצרת, סלידה מתעוררת.
שהחיים מזמינים אותנו לרקוד עם שד מסיפור ישן, מתקיימת הזדמנות, הזדמנות לחולל שינוי, הזדמנות
להתידד עם השד ולגלות שהוא חבר.
יש שדים שצריך להניח להם להתפוגג מעצמם להפנות אליהם גב ולהישכח.
ויש את אלה, שדים בתחפושת שישובו ויטרידו עד שנראה אותם כמו שהם, כמו שאנחנו… אלו שיבואו
להזכיר לנו לחיות לשחרר את מה שהיה ולפנות מקום לזה שהגיע זמנו, להיות.
ואנחנו, אנחנו נרקוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה